מטכ"ל, נעניתי לבקשתו להיות סגן מפקד היחידה . החלטנו להתחתן לפני כניסתי לתפקיד התובעני . אורית באה ממשפחה צברית שורשית, הוריה שניהם ילידי הארץ . משפחתה של רוח'לה - האם ממקימי קיבוץ אפיקים . אביה - סולה הוא יליד טבריה, מראשוני לוחמי שייטת 13 . ב ‑ 1975 . 7 . 20 התחתַנו בחצר ביתם של רוח'לה וסולה ( ישראל ) קרביץ, הוריה של אורית, בטבעון . כעבור כמה ימים התייצבתי ביחידה לתקופה סוערת, שכללה גם את מבצע אנטבה . התראינו רק בסופי השבוע . הפיצוי היה השנתיים שבהן למדנו באוניברסיטת בר ‑ אילן . משם נעה מסכת חיינו המשותפת סביב תפקידַי בצה"ל . המשפחה היא ערך עליון בחיינו ולכן החלטנו שלא משנה כמה רחוק אשרת ובאיזה תפקיד, אורית והילדים יהיו קרובים אלי . זו היתה מבחינתנו הדרך לשמור על התא המשפחתי בעולמו של מי שבחר בתפקידי פיקוד ביחידות השדה התובעניות, שאין בהן לא יום, לא לילה ולא שבת . התורנות ביחידות המבצעיות מחייבת נוכחות גם בסופי שבוע . 13 פעמים ארזה אורית את הבית לארגזים שהועמסו על משאיות ונפרקו במקום חדש . רק את התמונות תלינו יחד . שנים לאחר מכן אמרו הילדים שהם הרוויחו מהמעברים האלה, שהפכו אותם לאנשים...
אל הספר