פגזי מרגמה ורקטות ואלפי פיגועי ירי, שבהם נהרגו עשרות חיילים ואזרחים ומאות נפצעו . רק ובזכות הגנת חיילי צה"ל לא היו אסונות גדולים עוד יותר, ומחיר ההגנה הזה היה כבד : אוגדה ושתי חטיבות מרחביות פעלו באזור . איזה עתיד היה לגוש במצב הזה, במציאות שבה היה ברור שלא נשב שם לנצח ולא נרחיב את היישובים ? בשונה מגושי ההתיישבות ביהודה ושומרון, שהוכרו בעבר על ידי ממשלות ישראל במפות האינטרסים שהוכנו לקראת המשאים והמתנים, יישובי גוש קטיף לא היו חלק מהמפות האלה . לעומת הגושים האחרים, גוש אריאל למשל, שהם מסה המגינה על המותניים הצרים של המדינה ונותנת לנו עומק אסטרטגי, לא היה לנו אינטרס להישאר בגוש קטיף . מבחינה לאומית ‑ אסטרטגית, עדיף היה להעתיק את הגוש הזה ולחזק בעזרתו את גושי ההתיישבות ביו"ש . שיחתי הבאה עם שרון בנושא כבר היתה מעמיקה יותר . לא דיברנו על תוכנית מדינית, אלא על יצירת מציאות ביטחונית טובה יותר . ייאמר כבר עכשיו, שגם אז היה לנו ברור שהפלסטינים ימשיכו לירות קסאמים ופגזי מרגמות, ושקו המגע עם האוכלוסייה הפלסטינית, ולמרבה הצער גם עם הטרור, יהיה על קו הגדר, אבל גם היה ברור שהמצב הזה קל בעשרות מונ...
אל הספר