פנוי, ולא היה הרבה כזה, או כשסיירנו ליד כפר גלעדי, יכולתי לקפוץ לגנוב חיבוק בבית הילדים . לפחות פעמיים ‑ שלוש בשבוע הצלחתי לישון בבית . בשהותנו שם, בימים המאתגרים ההם, היו גם הזדהות ואמירה : המח"ט ומשפחתו הם לא תל אביבים מנותקים הרחוקים מקו האש . הם חיים שם ומכירים אותו מקרוב . חווינו על בשרנו את מה שעברו תושבי הצפון . את יאנוש, הדומיננטי והמוחצן שבלט בשטח, החליף אמיר דרורי, שבניגוד לקודמו היה שקט מאוד ומופנם . דרורי - שפיקד על חטיבת גולני באומץ רב בקרב הקשה לכיבוש החרמון במלחמת יום הכיפורים - הִרבה לבקר בשטח . בלילות בהם עסקנו בבניית מוצבים מעבר לקו עבור צבא לבנון החופשית, נשאר כמה שעות בחפ"ק בשטח, כדי לעקוב מקרוב אחר הנעשה . לילה שלם עמד לצדנו בלי להוציא מילה, ובכל זאת הרשים בעצם נוכחותו . התרשמתי מאוד גם מהדרך היסודית בה נערך למלחמה ומהדרך בה שיתף את מפקדי החטיבות בהתלבטויות ובקבלת ההחלטות, והכול בשקט וברוגע מופתיים . הטריגר שזירז בסופו של דבר את המלחמה הבלתי ‑ נמנעת בלבנון היה ניסיון ההתנקשות בשלמה ארגוב, שגריר ישראל בלונדון, בלילה שבין ה ‑ 3 ל ‑ 4 ביוני 1982 . יומיים לאחר מכן, ביו...
אל הספר