חלק רביעי: ריאליזם חדש

277 1 הייתי בן תשע-עשרה כשהאזנתי להרצאה הראשונה שלי בפילוסופיה . באותו בוקר, תחת אורות הניאון הבוהקים של אולם הרצאות באוניברסיטת אוּטרֶכט, ערכתי היכרות עם המתמטיקאי והפילוסוף הבריטי ברטרנד ראסל ( 1872 - 1970 ) . בו במקום הוא נעשה הגיבור החדש שלי . מלבד היותו לוגיקן מבריק ומייסד אסכולה מהפכנית, היה ראסל בין התומכים הראשונים בהומואים, אדם בעל מחשבות עצמאיות שחזה את קִצה האומלל של המהפכה הרוסית . פעיל אנטי-מלחמתי שבגיל שמונים ותשע ימצא את עצמו מאחורי סורג ובריח בגלל מרי אזרחי . מחברם של למעלה משישים ספרים ואלפיים מאמרים ושורד תאונה אווירית . הוא גם זכה בפרס נובל לספרות . הסיבה העיקרית לכך שהערצתי את ראסל היתה היושרה האינטלקטואלית שלו, נאמנותו לאמת . ראסל הבין את הנטייה האנושית כל כך להאמין במה שנוח לנו, והוא התנגד לה כל חייו . שוב ושוב הוא שחה נגד הזרם בידיעה שזה יעלה לו ביוקר . ב- 1959 הוא נשאל על ידי הבי-בי-סי איזו עצה יש לו לתת לדורות הבאים . והוא ענה : כשאתם לומדים נושא כלשהו או שוקלים פילוסופיה כלשהי, שאלו את עצמכם רק מה הן העובדות, ומה היא האמת הנובעת מהן . לעולם אל תרשו לעצמכם להיו...  אל הספר