227 1 כשפרצה מלחמת העולם השנייה היה מוריס ינוביץ' בן עשרים ושתיים . כעבור שנה נחת על שטיחון הכניסה שלו צו גיוס מצבא ארצות הברית . סוף כל סוף . הרצון להתגייס בער בעצמותיו של מוריס . כבנם של מהגרים יהודים מפולין, הוא חיכה בקוצר רוח לרגע 1 שבו ילבש מדים ויעזור להביס את הנאצים . הגבר הצעיר נשבה בקסמי מדעי החברה . ועכשיו, משסיים את הלימודים באוניברסיטה, בראש המחזור שלו, הוא יוכל לרתום את המיומנות שלו למען המטרה . מוריס לא נשלח לקרב עם קסדה ורובה, אלא השתמש בעט ונייר . הוא הוצב באגף ללוחמה פסיכולוגית בלונדון . במטה הסוכנות בקובנט גרדן הצטרף מוריס לעשרות מדענים מובילים, שרבים מהם יהיו לימים סוציולוגים ופסיכולוגים מזהירים . אבל לא היו אלה ימים של תיאוריות מופשטות . המדע נקרא לפעול . עבודה רבה היתה מונחת לפניהם, ולא היה רגע אחד מיותר . בזמן שהפיזיקאים החכמים ביותר בישלו את פצצת האטום הראשונה בעיר לוס אלמוס שבדרום-מערב ארצות הברית, והמתטיקאים הפיקחים ביותר פיצחו את צופן אניגמה של הגרמנים, באזור הכפרי של בלֶצ'לי פארק, מוריס ועמיתיו התמודדו עם המשימה הקשה מכולן . הוטל עליהם לפענח את תעלומת הנפש הנ...
אל הספר