פרק 7. קהילת הזיכרון מרחוב סטנטון

711א ח י י , ה י ה ו ד י ם ה מ ש י ח י י ם אותו פגש בארוחת שבת,ש,הולם לטעמו . הוא גויס על ידי ברוך בית כנסת : "כאן לא בודקים אותך ! " . הוא תיפקד תכופות כחזןולאחר שזה אמר לו פר לי, הוא לא היה מעז לשרת כחזן בכלי סגנון נעים . וכפי שס בב ובקול ערֵ פרופסיונל ,אחר . פגשתי גם את אביו שהגיע לביקור משיקגו בית כנסת גאה במורשת התרבותהיהמצליח, משולב בחברה האמריקאית, אך גם שאינם חשים ,י אכזבה מהישראלים המהגריםי זנ והיהודית . האב הביע בא קשר ליהודי ארצות הברית ולתרבות היהודית . הסכמתי איתו כמי שהיה עד ( . 8891" ) לכך במחקר "היורדים ורעייתו שרון, עובדתעורך דין,דוב,גם אתאזכיר באגף חברים זה שגילה בה מומחיות, רפואית . דוב נהנה לשתף אותי באהבת השפה העברית תחושת געגוע לסגנון הפואטי של תפילות מסוימות, כגון "השיבנו בו,רבה דת ערב ונשובה" . דוב ושרון נהגו להזמין תכופות משפחות ורווקים לסעו ם בשבת . דוב היה יליד השכונה, אבל הצטרף לסטנטון ישבת או לצהרי במקרה . הוא הגיע להרצאה שהתקיימה שם, התקבל בחמימות, ובהדרגה חש מחויבות להצטרף למרות שאיננו דתי במיוחד . החברות בסטנטון אלפיבמשךששמרו, העניקה לדוב תחושה של המשכיו...  אל הספר
כרמל