לקראת א סת ט יקה, ארכיטקטור ה , ומרחב אורבנ י רווי זיוני סטי 45 ה"עצמיות המזרחית : שלוונות, פטאליסם, סבלנות, ואת העובדה שאין הם ( אנשי המזרח ) מעלים כלל על הדעת לתקן את העולם על ידי התנערות מן המסורת", מתאר ז'בוטינסקי את הערבסקה כאמנות ש"נתהוותה מתוך הקוראן" . זוהי אמנות לא "עצמאית" ( כלומר, היא אינה אמנות כלל ) , אלא, רק "אמנות שפיגרה בהתפתחותה . . . שיחסה לאמנות כיחסו של העובּר בחודש השלישי לתינוק שנולד" . זהו רק מצב זמני של התרבות הערבית, הדומה למצב, שבו הייתה שרויה התרבות האירופאית בימי הביניים : "אם יתחילו לפתחהּ", אמנות המזרח תמצא את ביטוייה בצורות אימפרסיוניסטיות, קוביסטיות וכו', 136 "עד שלא יישאר לערבסקה שריד" . ז'בוטינסקי הדגיש אפוא דמיון אוניברסלי באופן התפתחותן של התרבויות האנושיות, אלא שקצב התפתחותן, כך נטען, שונה . דוגמה עכשווית לכך היא עמים לא-אירופאים, המצטרפים במשולב עם התפתחותם למגמות המודרניות . כך, לדוגמה, גם בשדה האמנותי : "ציירים יפנים נשתחררו מן האמנות הלאומית הישנה שלהם לצייר ללא פרספקטיבה . . . וכיום תמונת נוף של צייר בטוקיו דומה מאד למה שעשוי לצייר באותו נוף צי...
אל הספר