מקס נורדאו — "היפוך הפירמידה היהודית": יהדות שרירים, והתיישבות לאומית כמעשה איגני

לקראת א סת ט יקה, ארכיטקטור ה , ומרחב אורבנ י רווי זיוני סטי 29 66 בפועל, בדפוס אירופאי, נסמך הרצל על עבודת טלאים של בארץ-ישראל" . "מומחים" מתחומי ידע שונים, כשבמרכז תוכניתו ההנדסית עמדה סוגיית העיצוב של טריטוריה לאומית, ושל מרחב יישובי מודרני, "פרי הכישרון 67 בהקשרים אלה ניכרת הרענן של אדריכלינו הצעירים שאינם אסירי שיגרה" . הישענותו הטכנופילית של הרצל על החדש, וגם על דגם "עיר הגנים" והטיפוס העירוני של "מעונות פועלים בניהול עצמי", שכולם מוצגים כאנטי תזה מודרנית, לאומית, סוציאלית, טכנולוגית והיגיינית, ונגדית במאפייניה ל"עולם 68 באשר לאמנות הישן" באירופה, על "קרסקטיני הפועלים העגומים בה" . ולארכיטקטורה, גם כאן צידד הרצל באימוץ הרפרטואר האירופאי המודרני בשלמותו, אבל, ולא מעט בעצת מקורבו ה"אדריכל הציוני הראשון", אוסקר מרמורק, הוא תמך בשילוב תעמולתי ורטורי של רכיבים אוריינטליים ועבריים, דוגמת עמודי בועז ויכין, בארכיטקטורה של מבנה בית המקדש החילוני, שנועד 69 בחזונו להיבנות בהר הבית . כאמור, הרוויזיוניסטים, בראשות ז'בוטינסקי, טענו בעקביות כי הם הם ממשיכיו האותנטיים של הרצל ותפיסותיו הלאומיות ...  אל הספר
כרמל