לקראת א סת ט יקה , ארכיטקטור ה, ומר חב אורבנ י רווי זיוני סטי 27 ארגוני מרשים, אבל המחלוקות הבלתי נמנעות שנתגלעו במהלכו הבליטו דווקא את העובדה שהתנועה הציונית בראשיתה הייתה קואליציה רופפת של קבוצות, שבינן לבין עצמן שררו יחסים של חוסר הסכמה, ניכור, עוינות וזלזול 60 הדדי, במיוחד באשר לטיבה של התרבות והאמנות והארכיטקטורה הציונית . בהקשר תרבותי זה, ניתן להבחין בשלוש עמדות שהיו מעוגנות בתפיסותיהם של המחנות השונים באשר לעצם מהותו של הרעיון הציוני . ראשונה בחשיבותה הייתה עמדת המחנה הליברלי בראשות תאודור הרצל ומקס נורדאו, שנמנו עם האינטליגנציה היהודית המערבית והחשיבו את עצמם כבני ביתה של התרבות הגרמנית בת-הזמן . ראשי מחנה זה נקטו עמדה אוניברסליסטית כשהם מצדדים באימוץ הרפרטואר האמנותי, האורבני והאדריכלי המערב-אירופאי בשלמותו . קבוצה שנייה הורכבה מחוגי האינטליגנציה החילונית של יהודי רוסיה . אמנם, "יהודים מזרחים" אלה קיבלו את מנהיגותו של הרצל, אבל נקודת המוצא שלהם הייתה תרבותית, ומנהיגיהם, סופרי אודסה, ביניהם אשר גינצבורג — אחד- העם — משה לייב ליליינבלום ואלחנן לייב לוינסקי, חתרו להתמקדות לא רק ב...
אל הספר