פתח דבר: זאב ז'בוטינסקי כאזרח העיר הגדולה תל־אביב

8 רוויזיוניזם, ארכיטקטו רה ועירוניות מגו יסת בתל-אביב הארכיטקטוני של תל-אביב, כשבאותה עת הוקמו בה שני מבנים פוליטיים בעלי אופי תעמולתי שאי-אפשר להגזים בחשיבותם בתולדות העיר : "בית ברנר" ( 4391‑ 1935 ) — בניין פונקציונלי ומודרניסטי לעילא, שתוכנן על ידי אריה שרון, בכיר האדריכלים הסוציאליסטים הארצישראלים, ונועד לשמש כמטה המרכזי של תנועת הפועלים, ובניין מצודת זאב ( 5391‑ 1940 ) , שתוכנן על ידי האדריכל הרי לוריה, שזה מקרוב הגיע מאיטליה לארץ-ישראל, ונועד 3 הארכיטקטורה של בניין זה, לשמש את תנועת בית"ר והקרנות הלאומיות . שהתיימרה להיות "לאומית", הייתה אנטי מודרנית בעליל, מונומנטלית, מבצרית, אנכרוניסטית, פיגורטיבית ועמוסה בסמלים ובאלמנטים פסאודו- 4 היסטוריים . כפי שיפורט בגוף הספר, ההיסטוריה של בניין מצודת זאב היא היסטוריה של גיוס היצירה האדריכלית למטרות פוליטיות ותעמולתיות, ובמושגיו של ולטר 5 שתוצאתה ( כצפוי ) בנימין — מקרה מובהק של "אסתטיזציה של הפוליטי", הייתה בעייתית בדמות של בניין שהארכיטקטורה האנכרוניסטית שלו "לא ארכיטקטורה", המנוגדת בעליל למגמות המובילות, במיוחד בתל-אביב, עיר 6 חדשה, שמנ...  אל הספר