פרידריך הֵגֶל ושאלת משמעות הקיום הלאומי היהודי

אבי שגיא 440 במסגרת מאמר זה לא אנתח עמדה זו, ואסתפק בטענה כי גם אם בויארין צודק בניתוחיו, ואיני משוכנע בכך, לא נובעת מכך המסקנה כי העם היהודי קנה המתחייבת מעמדת בויארין היא שהעם המס . הוא עם תפוצותני במהותו היהודי שגלה מארצו התארגן מחדש באמצעות הענקת משמעות לקיומו בתפוצה . במסגרת זו עיצבו התלמוד ומורשתו את אבני הבניין של החיים בגלות . אבל קשה למצוא עדויות חזקות בספרות התלמודית לוויתור מוחלט עמדה המייחסת מעמד זהה לארץעל הכמיהה לשיבה לארץ ישראל, או את ה ישראל ולבבל בכל עניין . היינריך היינה אכן ראה בתנ"ך, ולא בתלמוד, את המולדת המיטלטלת של היהודים . הוא משבח את הפרוטסטנטיות על הזכויות שרכש לעצמו בגלוֹתו מחדש ספר קדוש זה . אני אומר גילוי ל בית המקדשמחדש כי היהודים שהצילו אותו מן השריפה הגדולה ש השני וסחבו אותו איתם בגלות כמולדת מיטלטלת כל ימי הביניים, החביאו אוצר זה בקפידה בגטו, ולשם באו בהיחבא מלומדים גרמנים, כדי ללמוד 4 עברית, כדי לפתוח את התיבה שהכילה אוצר . התנ"ך עורר את התפעלותו של היינה, שראה בו את מוקד הקיום של ותם מתלות בהיבטים גיאוגרפיים או חומריים . חייהםהיהודים, המשחרר א בלועים ...  אל הספר
כרמל