גורל או מוסר

סיבתיות 35 משלה . גם הפטליזם הדתי לסוגיו וגם הדטרמיניזם החילוני והמדעי מציבים בעיה של אחריות הפרט למעשיו, למצבו, לגורלו – וגם לפשעיו . גם הדת וגם חוקי החברה החילוניים מחייבים בחירה חופשית, שהרי בלעדיהם אין חטא ואין עונש . האחריות המלאה של האדם למעשיו היא מעין בדיה מחויבת המציאות . וכך חיים שני הניגודים זה לצד זה . הסופר היידי יצחק בשביס זינגר כתב : "אנו חייבים להאמין ברצון החופשי, פשוט אין לנו ברירה אחרת . . . " הסדר החברתי מחייב כהנחת עבודה, גם אם אינה נכונה, את קיומם של רצון חופשי ובחירה, אחרת גם הרוצחים ייחשבו לקורבנות . אם כך, האם שכרות יכולה להיות טענת הגנה במשפט תעבורה או במשפט פלילי ? הרי במצב של שכרות אין לאדם חופש בחירה מלא . החוק קובע שאם האדם בחר לשתות לשוכרה, הוא נושא במלוא האחריות והעונש לכל מעשיו בזמן השִׁכרות, למרות שהוא לא היה בהכרה וּודאי שלא היה לו חופש בחירה . אם שני נהגים יצאו ממסיבה עם רמת אלכוהול גבוהה בדמם, ואחד ידרוס אדם למוות והשני רק ייתפס על שכרות, עונשם לא יהיה דומה . כמו במקרים רבים, המשפט הוא מכוּון תוצאה גם אם זו מתרחשת באופן אקראי . המשפט מבוסס על אחריות...  אל הספר
כרמל