ה. ״מדובר בעניין פוליטי״

9 6 ה ג י י ה ו כ ת י ב : “ פ ל ס ט י ן “ ב ד י ו נ י ה א ק ד מ י ה ל ל ש ו ן את עתיד המדינה, אבל אין לזה כל בסיס״ ( עמ‘ 219 ) . בדברים אלה, שוודאי מנוגדים לחלוטין לדבריו של בגין שצוטטו בפתיחה, שלל גולדנברג את הקשר שבין קביעת השם לבין התוצאות הפוליטיות שעלולות להשתמע ממעשה זה, והמעיט בהשלכות הפוליטיות של העשייה הבלשנית . גישת ההבחנה אופיינית למתודולוגיות רבות בתחומים שונים בבלשנות, לא רק בבלשנות התיאורטית הקלסית ( הסטרוקטורלית או הגנרטיבית ) אלא גם בתחומים הנתפסים ״חברתיים״ יותר, כגון סוציו-בלשנות או חקר השיח . לעומת זאת אני מבקש להדגיש כאן את חשיבותה של הגישה שלפיה אין ולא ניתן להפריד הפרדה ברורה בין הלשוני לפוליטי מבלי להקדים לה חשיבה ממזגת או ״מלוכלכת״, שתוכל ללוות לא רק את הרצון המובן והלגיטימי לשׁיים, אלא גם את קריסתו הבלתי נמנעת . גישה זו, המבוססת על אתגור רדיקלי של 29 מאפשרת לדעתי הפריה של בעיות היסוד מושגי ההבדל, ההבחנה וההגדרה, שעלו בדיוני האקדמיה, שלכאורה ״נתקעו״ כשהגיעו לשאלה הפוליטית, והיא חשובה גם ככיוון וכאתגר למתודות הבלשניות הנוהגות שהוזכרו לעיל . פירוק ההבחנה בין הלשונ...  אל הספר