א. “אם זו פלסטינה“

2 6 ע ל ש פ ת ה ל ש ו ן כיצד מתאפשרת חתירה זו ? מהם המנגנונים הלשוניים הרלוונטיים לפעולה כזאת, והאם גם להם קשר לסדר הפוליטי ? בשאלות אלה אעסוק בפרק זה, מתוך עיון בדיוני האקדמיה ללשון העברית בשם ״פלסטין״ . האקדמיה ללשון העברית דנה בשנים 1994 – 1995 בשם ״פלסטין״ ובאופן שיש להגות ולכתוב אותו . השאלות העיקריות שהאקדמיה נדרשה להן היו שאלות לשוניות לכאורה : אם לכתוב את השם בסמ״ך וטי״ת או בשי״ן ותי״ו, אם להגות בפ״א דגושה או רפה, ואם להשתמש בצורה הקצרה ״פלסטין״ או בצורה הארוכה ״פּלשתינה״ . יש לציין שנעשו ניסיונות נוספים למצוא פתרונות לשוניים לשאלת 26 המשותף לכל הפתרונות הללו – בין שהם פתרונות אטימולוגיים ״פלסטין״ . או פילולוגיים הנשענים על חיפוש אחר מקור אבוד, ובין שהם פתרונות התרים אחר כללי ברזל לשוניים אבודים לא פחות מכך – הוא שמצד אחד לא ויתרו על הניסיון להגיע לאמת לשונית, ומצד אחר סייגו את הדיונים בטענה כללית שמעורבים בדבר היבטים פוליטיים . אולם למיטב ידיעתי עד כה לא נבחן בעניין זה הקשר בין תיאוריות לשוניות ותפיסות של שפה לבין תפיסות פוליטיות ויחסי כוח . בפרק זה לא אעסוק בשאלת ״פלסטין״ כענ...  אל הספר