פרק עשירי — יוסף ואסנת הנאהבים מהליופוליס

374 | ספ ר ו ת ק נ ו נ י ת מ ג ו י ס ת 142 ( ויקרא ט"ז 13 ) . ולא ימות" שתי יערות הדבש, הישנה והחדשה, מייצגות שתי חכמות, או פילוסופיות, שונות ביהדות — ושני נחילי הדבורים מייצגים את כוהני הכִּתות התומכות בפילוסופיות השונות . יערת הדבש הראשונה, הישנה, שממנה אכלו המלאך ואסנת, מייצגת את חכמת האמת . לחכמה זאת שייך גם נחיל המלכות הסובבות את אסנת אך אינן מתקרבות אל פיה ואינן פוגעות בה . המלכות אכלו מדִבשהּ של היערה הישָנה, זכו לחיי נצח ועל כן הן חוזרות לביתן שבשמיים . יערת הדבש הישנה רצויה לָאֵל ולכן היא מתקבלת על ידו כקורבן קטורת מעל השולחן החדש, המזבח החדש, שבמקדשהּ המטוהר של אסנת . יערת הדבש השנייה, החדשה, שבונות הדבורים הפשוטות בפיה של אסנת, היא תורת שקר, ועל כן הדבורים האוכלות מיערה זו אינן זוכות לחיי נצח ומתות . המלאך סולח לדבורים שטעו ומאפשר להן להתגורר בחצר של מקדש אסנת . זיהויָן של הדבורים עם הכהונה מרומז בתיאור מראיהן וצבעיהן, המזכירים את בגדי הכהונה . בלבוש הכוהן הגדול נכלל "ציץ הזהב נזר הקֹדֶש" ( ויקרא ח' 9 ) , המכונה גם עטרה ( יחזקאל כ"א 31 ; זכריה ו' 11 ) , המזכיר את העטרות 143 ...  אל הספר