פרק שביעי: אחד האמת — בחינה ביקורתית

א ח ד ה א מ ת — ב ח י נ ה ב י ק ו ר תי ת 115 1 . בין האחד לאש כפי שכבר הזכרנו, המקור הפילוסופי הרחוק לאחד האמת של רבנו בחייא נמצא בכתבי פלוטינוס . ואף שפלוטינוס חידש ביחס לקודמיו, הרי שכתבי אפלטון מהדהדים בחיבוריו . כנקודת מוצא נזכיר את התיאוריה הסיבתית המוצגת בשיחה פיידון של אפלטון . האש והשלג מובאים בשיחה זו כדי להסביר את תופעת החום והקור בעולם : המים הופכים מקרים לחמים הודות לאש, שהיא חמה ממהותה, ואין להסביר מה מקור החום בה . באותו האופן, כל קור חייב את קיומו לקור של השלג — החומר הקר ממהותו . כפי שהערתי בפרק החמישי, אין בידינו ניסוח שיטתי של תפיסה זו, אך לצרכינו יספיקו מספר אפיונים כלליים . המדובר בהסבר שניתן לכנותו מודאלי : יש אובייקט שממהותו מקיים תכונה מסוימת, וחסר טעם לשאול על הסיבה לכך שהוא אכן מקיים תכונה זו . מאידך, כל מי שמקיים את התכונה ושונה מן האובייקט הנדון מקיים אותה מכוח הזיקה לאובייקט שהתכונה הכרחית לגביו . נוסח אחר של הסבר זה אפשר למצוא בהבנה אחת של תורת האידאות של אפלטון : אידיאת היפה היא היופי כשלעצמו, ואידיאת הצדק היא הצדק כשלעצמו, והדברים בעולם החולף יפים וצודקים...  אל הספר
כרמל