פרק ראשון: משמעויות “אחד“ במקרא

30 " ש מ ע " - ע י ו ן מ ט א פ י ז י ל א ו ר ה מ ק ו ר ו ת 1 כמו בביטוי “כבשים שניים“ שניתן לקרוא כשוויון, מספר הכבשיםכשם עצם . 2 לפי קריאה זו, “יום אחד“ משמעו כאן הוא מספר הימים אחד . זוהוא שניים . הבחנה ידועה בחקר ביטויים המופיעים בהם שמות מספרים . אף שהביטוי “יש שני כבשים“ שקול לביטוי “מספר הכבשים הוא שניים“ הרי שמדובר בשתי טענות שונות . הביטוי הראשון הוא טענה ישית, אנלוגית בצורתה לטענה “יש נמרים“ . ואילו הטענה השנייה, לפי אחד הפירושים לפחות, היא טענת זהות, “מספר 3 הכבשים = 2 “, והיא אנלוגית בצורתה לטענה “הדסה היא אסתר“ . המובן השלישי רואה את “אחד“ כמספר סוׂדֵר . “אחד“ כאן הוא במשמעות של ראשון . מובן זה מתחזק על רקע כינויים של הימים הבאים : “יום שני“, “יום שלישי“ וכד‘ . בהקשר זה נהוג לשאול מדוע נכתב “יום אחד“ ולא “יום ראשון“ . תשובת רמב"ן היא שעדיין לא היה יום שני, ורק כאשר יש שניים אפשר להבחין בין ראשון לשני . לפי זה אחד“ אינו נרדף ל“ראשון“ . עם זאת, יש הקשרים אחרים שברור בהם ש“אחד“ בעברית נושא את “ראשון“ בין משמעויותיו, למשל בהמשך הפרשה ( בראשית ב, י - יד ) : וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן...  אל הספר