38 היוזמה לשינוי מערכת המשפט בישראל בראי המשפט העברי כאשר פוסקי ההלכה דנו ברציונל של עקרון שלטון הרוב, הם העלו את הטענה שהמיעוט מקבל על עצמו "מאחורי מסך בערות" לציית להכרעת הרוב, אך רק בתנאי שהרוב יסכים לשמוע את עמדת המיעוט וייתן לו הזדמנות לשכנע . כך ניסח זאת המהרי"ט ( צפת, המאה הט"ז ) : שאע"פ שהוסכם ביניה' [ ם ] שכל דבריה' [ ם ] יהיה נפסק על פי הרוב, דרוב מכלל כלו בעינן [ דרוש ] [ . . . ] ועתה שהסכימו ללכת אחר הרוב ויהא כאלו הסכימו כלם — צריך שיהא מדעת כלם, וכל אחד ואחד מרצה דבריו לפניהם ואז הולכים אחר הרוב, 38 וכל שלא עשו כן אין מעשיהם כלום [ אין תוקף להחלטתם ] . ברוח זו נפסק כי הכרעת הרוב תקפה רק כאשר המיעוט השתתף גם הוא בדיון וניתנה לו ההזדמנות לשכנע בעמדתו . כך, למשל, מנסח הרשב"א ( ספרד, המאה הי"ג ) דרישה זו : "אין הרוב יכול להסכים על דבר עד שיהיו כולם במעמד אחד 39 אומנם, חכמי ומתוך מעמדם יסכים הרוב, דומיא דבית דין [ בדומה לבית הדין ] " . ההלכה הכירו בקושי המעשי שבכינוס כל אנשי הרוב ( או נציגיהם ) וקבעו כי על הרוב להעניק למיעוט זכות הוגנת להשתתף בדיון, ואם נציגי המיעוט לא השתתפו ...
אל הספר