651׀ ד"ר מייקלין דוקלף "באמת רציתי לנסוע למקום הכי רחוק ונידח בצפון שיכולתי למצוא," אמרה גִ'ין בריגס, "כדי למצוא אנשים שכמעט לא הושפעו 117 מהתרבות שלנו . " הרצון הזה הביא אותה לקצה העולם, מעבר לחוג הארקטי וכ- 400 קילומטרים צפונית למפרץ הַדסון . כאן הקרקע נסדקת למאות חלקים, ומקשה לראות במפה איפה האי ואיפה הים . רצועת הקרקע העצומה הזאת היא ארץ האינואיטים, כפי שהיתה במשך אלף שנים . מפרץ קוגארוק באפין גרינלנד האי באפין נונאווט איקאלואיט מפרץ הדסון קנדה ארצות הברית הנסיעה של הסטודנטית לאנתרופולוגיה מהמערב היתה מסוכנת . בשנות השישים, רבים מעמיתיה של האנתרופולוגית חשבו שזאת נסיעה מטורפת וטיפשית . הטמפרטורות בחורף עלולות לרדת בקלות מתחת למינוס 35 מעלות . לא היו שם כבישים, חימום בחשמל או חנויות מכולת . ג'ין יכלה למות בקלות . אבל הסיכון השתלם . במהלך שהותה בת 17 החודשים באזור, ציידים, לקטים, הורים׀ 157 ביצעה ג'ין עבודת שטח חלוצית, שבסופו של דבר שינתה את האופן שבו הפסיכולוגיה המערבית תבין רגשות — במיוחד כעס . לפני כאלף שנים חי שבט מיוחד במינו לאורך גבול אלסקה-רוסיה . השבט, שנקרא אינואיט, פיתח טכנ...
אל הספר