86׀ ד"ר מייקלין דוקלף כשאנחנו סוטות כדי לעקוף בורות גדולים בכביש . אני נלחצת כשאני לא רואה בתים באופק . אולי פניתי במקום הלא נכון ? לפתע נפתחת הדרך לחצר גדולה בגודל של מגרש כדורגל, ואנחנו מוצאות את עצמנו מול משהו שנראה כמו ברונטוזאורוס עם צוואר כפול . ברונטוזאורוס ורוד . זאת כנסייה ספרדית מהמאה השמונה-עשרה עם שני צריחים בגובה שמונה-עשר מטרים, צבועה כולה בוורוד . אני מרגישה בחיוך העולה על פני . סוף-סוף הגענו, אני חושבת . ואני אוהבת את המקום הזה . * — כפר מאיה זעיר ביער גשם הגענו למרכז של צ'אן קאחאל טרופי, לא רחוק מהפירמידה העתיקה של צ'יצֶן איצָה . הטמפרטורה כאן מגיעה ליותר מ- 38 מעלות ושמש אחר הצהריים קופחת עלינו כמו תנור חם . אבל זה לא משנה . הכפר בכל זאת שוקק חיים . בפינה אחת הקצב מפרק בקופיץ חזיר שזה עתה נשחט . מעבר לרחוב, ילדה כבת שש נושאת שק תירס כדי למכור אותו לדוכן הטורטיות . כמה מתבגרים נשענים על טנדר כחול מבריק . אני רואה סמארטפונים מציצים מכיסיהם האחוריים . ריח קל של עשן נישא באוויר . * כדי להגן על פרטיות המשפחות בספר זה, אני קוראת לכפר בשם בדוי . ציידים, לקטים, הורים׀ 69 אנחנ...
אל הספר