מערכה רביעית הקאמרי 313 אביביים . אף שעל הנייר התיאטרון שלה התחרה בשלנו, ציפי נכחה תמיד במרתון התיאטרון שנהגנו לקיים בחיפה . לא פעם התארחה בבית של נאוה ושלי בכרמליה, ישנה בחדר האורחים . היא פרגנה לנו כשהיינו שקועים עד מעל לראש בעיצוב של מה שקראנו לו "יותר תיאטרון מתיאטרון", מוסד חברתי לא פחות מאשר תרבותי, שעסוק בעשייה פוליטית וחותר לחדור לשיח הציבורי, ונהגה לומר גם לנו וגם בתקשורת שמה שקורה בחיפה אין לו תקדים ומי יודע אם תהיה לו עדנה . בתיאטרון שניהלה המשיכה בדרכו של גרי בילו, התמקדה במיינסטרים מעניין והתרחקה מקצוות פרומים או מחודדים . כשציפי התחילה לעבוד עם במאים מאירופה המזרחית, יצר התחרותיות שלי התעורר . ב- 1987 ייבאה לארץ את הבמאית הרומנייה המחוננת קטלינה בוזויאנו, שניצחה על הפקת הקלסיקה "השטן ממוסקבה" . זה היה מהלך ציפי פינסי מאל"ף עד תי"ו, שלא צפיתי . היו בו מסרים חברתיים ופוליטיים וגם ניחוחות של העולם הגדול . מיד אחר כך, היא חברה לנאוה, שתרגמה ועיבדה בשבילה את "זינגר", מחזה שעוסק בזיכרון השואה . כמה שנים אחר כך, כשנעתי בין הקונסוליה בניו יורק לחפיפה בקאמרי, זימן אותי צ'יץ' אל בי...
אל הספר