218 כניסת אמנים נעם סמל בניו יורק התרוצצתי בין הקונסוליה ברחוב 42 לדירה ברחוב 86 מזרח פינת השדרה השלישית, שם נאוה, אייר והתאומים העוללים שלנו, אילאיל ונימדור, המתינו שאייר ישלים את שנת הלימודים . בארץ תמרנתי בין בניין הקאמרי למיטת חוליָהּשל אמי אהובתי, רבקה סמל האצילה, עד לפטירתה במרס 1992 . כפי שנהגתי בחיפה, כך גם בתל אביב ; בראש ובראשונה דאגתי לאייש את הגזרה האמנותית . פניתי לשלושת היוצרים הבשלים ביותר בתיאטרון הישראלי דאז : חנוך לוין, שמוליק הספרי ומיקי גורביץ . לכל אחד מהם היו תנאים משלו, וכך התהווה המערך הבא : מחזאי ובמאי הבית יהיה חנוך ; מיקי — שהודיע "אני לא מתאים לניהול בהיקפים רחבים" — יקים וינהל קבוצת צעירים ; והספרי יהיה המנהל האמנותי . הספרי ואני התחלנו לעבוד במזווה ריק . בזו אחר זו ירדו הפקות מן הבמה . טובי השחקנים בארץ — מעדנה פלידל עד תיקי דיין, מיוסי גרבר עד שולי רנד — ישבו בבית באין הצגות . מגירות ללא רפרטואר, אין עתודה של זכויות יוצרים, של מחזאות מקורית, של תרגומים . ימין ושמאל רק חול וחול — מלבד תרגום מצוין של מאיר ויזלטיר ל"ריצ'רד השלישי" . אבל הספרי הודיע שהוא, שיי...
אל הספר