196 כניסת אמנים נעם סמל חיפה, כאשר הוזמנתי לצד אנשי תרבות מובילים אחרים לקבלת פנים לכבודו בבית השגריר האמריקאי, סם לואיס . לאורך כל האירוע כרכרו המוזמנים סביב פאפ . מנהלי התיאטראות, וקוטלר בראשם, החניפו ללא סוף, אך לי היו בכיס דברים שלא היו לאף אחד מהנוכחים : הבמה הערבית שהקמנו בוואדי סאליב והמחזאוּת החברתית-פוליטית של תיאטרון חיפה, שרגלה האחת בטראומת השואה והשנייה בקונפליקט הישראלי-פלסטיני . לכן, כשנתתי לפאפ קלטת וידיאו ובה קטע מ"האי", הוא קיבל אותה בעיניים נוצצות . כמה שנים אחר כך, כאשר הגעתי לניו יורק, הפגישה הראשונה שביקשתי ממזכירתי לקבוע היתה איתו . באתי לפגישה מוכן . קראתי ראיונות עם פאפ, דיברתי עם כל מי שהכרתי ששתה איתו קפה או ישב לצדו בארוחה רשמית . בזכות זה, הכימיה בינינו היתה מיידית, והתחלנו במסורת של מפגש דו-חודשי . אחת לשבועיים ירדתי בשעת צהריים מבניין הקונסוליה ברחוב 42 ותפסתי מונית למשרדו, רחוב 4 הגובל בווילג', פינת רחוב לאפייט 425 . היינו מזמינים אוכל סיני מאחת המסעדות בשכונה, אני הייתי מעדכן אותו על התרבות והפוליטיקה הישראלית, והוא היה מקשיב לי בין טלפון מאל פצ'ינו לביק...
אל הספר