176 כניסת אמנים נעם סמל צרפתי ואת גרי בילו, אלא גם את גילה אלמגור . באותן שנים רבצה על גילה קללה . אף אחד לא רצה לעבוד איתה, לא אנשי קולנוע ולא אנשי תיאטרון . כשפניתי אליה, עוד לפני שהגעתי לשֵם המחזה היא אמרה, "כן, אני באה לחיפה . " לצד גילה ליהקנו את הכוכבים שלנו : דורון תבורי, יוסי פולק, תחיה דנון . בחזרה הגנרלית ביום שישי בבוקר אף אחד מאיתנו לא התלהב . נראה שההצגה לא מתרוממת, וקיווינו שכניסת הקהל תזרים אנרגיה אל הבמה . אינני זוכר של מי היתה ההצעה השלומיאלית להזמין את המבקרים כבר להופעה השנייה, במוצאי שבת . לא פעם נכנסת הרוח במפרשי הצגה רק אחרי פעם, פעמיים, שלוש הצגות ואף יותר, לכן על פי כללי תא מבקרי התיאטרון, התיאטרון יכול לזמן את המבקרים עד להצגה העשירית שעולה בפני קהל רוכש כרטיסים ( ותמיד אפשר היה לסמוך על מיכאל הנדלזלץ שימנה במדויק את מספר ההצגות ) . ההצגה הראשונה היתה מול אגודת שוחרי התיאטרון, או כפי שכינינו אותה "סדרה שי"ן" — עשירי הכרמל, האצילים שתורמים מכספם לתיאטרון אך מקפידים להבהיר ש"ראיתי את זה כבר בווסט אנד, ומה שעשו כאן בעברית לא מתקרב לרמה באירופה" . במילים אחרות, קהל...
אל הספר