022׀ ג'ו קוהיין לעתים קרובות בבית, בלי להקדיש לכך מחשבה, בנסיבות שבהן אין שום סיבה הגיונית להמשיך לעמוד על המדרכה, מצאתי את עצמי לבד באמצע כביש רחב, בזמן שפינים משני צדי הכביש מסתכלים עלי כאילו נכנסתי כרגע לכנסייה בצעדי סטפס בעודי לובש תחפושת של איבר מין . בקצרה, הלסינקי נחשבת בעיני רבים למעין גן עדן . ובכל זאת, כשברק-סדרבלום הגיעה מטורקיה, המעבר לשם בהחלט לא היה חלק . ראשית היו הבדלי התרבויות . כטורקייה היא אישה חמה ודברנית, ואילו הפינים ידועים באיפוק שלהם . כדאי להזכיר כאן ספר קטן ומאויר שנקרא Finnish Nightmares ( סיוטים פיניים ) , שמכיל רשימה של תרחישי אימה בעיני המקומיים . רוב הסיוטים מסתכמים בכך שהם יצטרכו לדבר עם זרים . אחד מהם הוא : "כשמישהו מתיישב לידך בתחבורה הציבורית . . . ואז מתחיל לדבר איתך . " סיוט אחר : "כשאדם * סיפרתי לנהג מונית שם שהגעתי זר מסתכל לך בעיניים . . . ומחייך . " לעיר כדי לערוך תחקיר לקראת ספר שמדבר על שיחות עם זרים, והוא ענה, "בפינלנד ? אתה יודע שאנחנו פחות או יותר האנשים הכי שקטים בעולם, כן ? " ברק-סדרבלום התקשתה להשתלב בתרבות הזאת . כשאבא של בעלה הלך לעולמ...
אל הספר