59 סנדרה ואדריאן קנו בית ראשון . כשנכנסו אליו הם עמדו על המרפסת האחורית עם הסוכן ובחנו את החיסרון היחיד של הנכס — החצר האחורית . בלגן איום ונורא . קיר אבנים מתפורר, עשבייה בגובה חצי מטר וערמת קומפוסט מפחידה צמודה לקיר האחורי של החנייה . בשלב הזה לסנדרה ולאדריאן לא היה אכפת . הם היו שיכורים מהחלום האמריקאי . הם ראו מולם רק אפשרויות פתוחות . גן ירק וערוגות פרחים . ערסל תלוי בין שני עצי אלון . ציפור נדירה נוחתת על עץ לימון . ביום שבו הורידו את השלט "למכירה" הם היו נלהבים . הם הכינו רשימה של דברים שחייבים לעשות והתנפלו עליה . הם התחילו בפנים : שייפו, צבעו וקרצפו כל סנטימטר מרובע . כעבור כמה שבועות הם מחקו הכול מהרשימה פרט לחצר האחורית . הם עמדו יחדיו במרפסת האחורית והסתכלו . הפעם ההרגשה היתה שונה מאוד . המרץ לשיפוצים צלל מראש הצוק . המשימה שמולם נראתה גדולה מדי . איפה צריך להתחיל ? סנדרה כיסחה בילדותה את הדשא בבית הוריה, אבל לא היה לה ניסיון גננות מעבר לכך . אדריאן גדל בבית דירות, כך שהוא ידע עוד פחות ממנה . לא היו להם כלי גינון . עץ לימון בכלל מסוגל לצמוח בניו המפשייר ? הם ידעו מה הם רוצי...
אל הספר