הספירה לאחור 1945 | 247 קארון היה היחיד במטוס שיכול לראות את ממדי ההרס . עכשיו, כשגל ההלם חלף, הוא ניסה לתאר את המראה ליתר חברי הצוות . הוא לא מצא את המילים המתאימות . טיבטס סובב את המטוס כדי שכולם יוכלו לראות . כשהירושימה נגלתה לעין, תחושת תדהמה ועצב שטפה את האנשים . ענן פטרייה ארגמני התרומם לגובה של כ- 15 קילומטר, מתנשא מעל הנוף ההרוס . רוברט שומארד, עוזר מהנדס הטיסה, ידע שאין בענן הזה שום דבר חוץ ממוות ; אולי כל הנשמות של הנספים שעולות לשמים . למטה, העיר כוסתה עשן שחור . ואן קירק אמר שזה דומה ל"קלחת של שמן שחור בוער״ . בעיני טיבטס, העשן נראה כמו תמונה מ"התופת" של דנטה . "רותח כלפי מעלה, כמו משהו חי ונורא . " להבות זינקו בכל מקום מתחת לעשן העכור, "מבעבעות כמו זפת רותחת . " קארון התמקד בענן . בליבתו האדומה, הוא "נראה כמו לבָה או דִבשָה שמכסה את כל העיר״, הוא נזכר . פרבי, מטיל הפצצה, היה יכול לראות "חלקים של דברים ממש עולים בענן — חלקי בניינים, אשפה, עפר רותח״ . בעיני ריצ'רד נלסון, הענן היה "עצום כל כך וגבוה כל כך״, עד שהוא איים לבלוע את המטוס . בסר הוציא את מכשיר ההקלטה . כל אחד מהם א...
אל הספר