232 | כריס ואלאס רתכים, והזהיר אותם לא להסתכל על ההבזק בעיניים חשופות . טיבטס פיקד על היחידה כמעט שנה, ולא השתמש אפילו פעם אחת במילים "אטום" או "גרעין" . הוא חזר על הכללים למשימה מוצלחת בכמה משפטים קצרים : עשו את העבודה שלכם, צייתו לפקודות, אל תעגלו פינות ואל תיקחו סיכונים . כולם ידעו שהמשימה כרוכה בסכנת מוות . טיבטס ידע זאת יותר מכולם . בכיסו היתה קופסת גלולות מקרטון שהכילה 12 כמוסות ציאניד . דון יאנג, רופא מוטס, הניח אותה על שולחנו של הקולונל בתחילת היום . "אני מקווה שלא תצטרכו להשתמש בזה," הוא אמר . כמה ימים לפני כן, יאנג והצוות דנו בשאלה מה יעשו אם הם ייאלצו לקפוץ מהמטוס לפני או אחרי הטלת הפצצה . אם הם ייפלו בשבי, היפנים יענו אותם . "הדבר האחרון שאני רוצה זה ליפול לידיהם," אמר פרסונס . אנשי הצוות תמיד נשאו אקדחים במשימות . כן, הם יוכלו להשתמש בנשק כדי להרוג את עצמם . אבל כפי שאמר להם יאנג, "יהיה קל יותר לבלוע גלולה או כמוסה מאשר לפוצץ את הראש ביריית אקדח . " וטיבטס ידע שהיו גם סכנות אחרות . המטוס שלו — ואולי זה של האחרים — עלול להינזק קשות או להיהרס כתוצאה מגלי ההלם שייווצרו מפיצוץ...
אל הספר