118 | כריס ואלאס המתח לא נבע רק בגלל קוצר הזמן והעבודה המרובה . ככל שהתקרב מועד הניסוי, המדענים התחבטו בשאלות קיומיות סביב פצצת האטום, ובמידת המוסריות שיש ביצירה ובהפעלה של דבר-מה קטלני כל כך ובלתי הפיך . הפיזיקאי פיליפ מוריסון דיבר בישיבה של ועדת המטרה, והביע את חששותיהם של המדענים באוזני אופנהיימר, גרובס וקציני צבא בכירים אחרים . מוריסון אמר שצריך להזהיר את היפנים מראש, כדי שתהיה להם הזדמנות להיכנע לפני כן . הקצינים דחו את הרעיון וכך גם הבוס שלו, אופנהיימר . מוריסון חש מדוכא . הוא עזב את הישיבה בתחושה שלאנשי הצבא יש שליטה מלאה על התוכנית, ואילו למדענים אין שום השפעה על החלטותיהם . העצומה של ליאו סילארד, שדרשה מגבלות על השימוש בנשק אטומי, הועברה מיד ליד ברחבי לוס אלמוס, ומדענים רבים הסכימו שהצבא צריך להדגים את אפשרויות ההרס של הפצצה בפיצוץ ניסוי, ולא להטיל אותה על עיר מלאה באזרחים חפים מפשע . הפיזיקאי אדוארד טלר ( Edward Teller ) מסר את העצומה לאופנהיימר, אבל הוא סירב לחתום . מדענים "לא צריכים להתערב בלחצים פוליטיים מסוג זה״, אמר לו אופנהיימר . עשרות מעמיתיו של טלר חתמו על העצומה . אח...
אל הספר