על פחד, כמו שכבות הגנה מפני הקור, ולכן אורך זמן להגיע לתחושת ביטחון . זה מה שחוותה סטודנטית אחרת שלי, מתרימה עבור ארגון הצופות, תנועת נוער לבנות, שנדחקה כמעט במקרה לנקוב בשמם של הפחדים של הצד שמולה . אנחנו לא מדברים על מישהי שמכרה עוגיות לגיוס כספים . הסטודנטית שלי היתה מתרימה מנוסה שהצליחה באופן קבוע להביא תורמים לרשום המחאות על סך 1,000 עד 25,000 דולר . במשך השנים היא פיתחה שיטה מוצלחת ביותר לשכנוע ה"לקוחות" שלה, רובם נשים עשירות, לפתוח את פנקס ההמחאות . היא היתה מזמינה תורמת פוטנציאלית למשרדה, מגישה כמה עוגיות של הארגון, מדפדפת איתה באלבום של צילומים נוגעים ללב ומכתבים בכתב יד מפרויקטים שתאמו לפרופיל של אותה אישה, וכשעיניה של התורמת היו נאורות, היא היתה מקבלת המחאה . זה היה כמעט קל . אבל יום אחד היא פגשה תורמת שלא הצליחה לרגש . ברגע שהאישה התיישבה במשרד שלה, הסטודנטית שלי התחילה להציג את הפרויקטים שהיו אמורים להתאים, לפי התחקיר שלה . אבל האישה נדה בראשה מול פרויקט אחרי פרויקט . הסטודנטית שלי התמלאה תמיהה מול התורמת הקשה שלא היה לה שום עניין לתרום . אבל היא ריסנה את רגשותיה וחזרה למש...
אל הספר