תל חי בשירה ובתיאטרון | 215 נִזְדַּיֵּן-נָא לֵב וּזְרוֹעַ וְנָקוּם, אֶחָי, לִלָּחֵם, לִכְבּוֹשׁ, לִנְטוֹעַ וְלִבְנוֹת תֵל חַי ! שֵׁם תֵל חַי סֵמֶל דּוֹר – תֵּל עָמָל וָעֹז וָאוֹר ! השיר הולחן לראשונה על ידי פואה גרינשפון, שהיה אחר כך מורה למוזיקה בגימנסיה "הרצליה", ופעם נוספת, ב- ,1929 על ידי יוסף כהן-צדק . "כמוך גם חיינו נקריב בעד העם" חלוצינו, משוררינו וכותבי הפזמונים נתנו בשירי תל חי סימנים : גליל, תל חי, יוסף, גידם, חורש, שומר, אריה, צפון, "טוב למות" ומיני רמזים שכאלה . אך מה לאירוע תל חי ולשורות כדלקמן : "קִבְּלוּ הָרֵי אֶפְרַיִם / קָרְבַּן צָעִיר חָדָשׁ" ; או : "בֵּין הָרֵי גִּלְבּוֹעַ / שָׁם קֶבֶר יֵשׁ בַּגַּיְא" ? ובכל זאת, זהו אחד השירים הידועים ביותר והמזוהים עם האירוע, עם המקום ועם הדמות בה אנו עוסקים . השיר "קדרו פני השמים", שהועתק מלשון זרה ומסיטואציה רחוקה, הפך לנדבך חשוב בחומת שירי תל חי . יהושע פרושנסקי נולד בוורשה בנובמבר 1899 למשפחה ציונית . אביו, חיים, היה ציר בקונגרס השישי ( "קונגרס אוגנדה" ) ואמו, לאה, היתה בת למשפחת לוין-אפשטיין, ממייסדי המושבה רחובות . יהושע למד ...
אל הספר