החיים בתל חי | 43 אפוא לאחור ואיבדנו כל דרך . התחלנו סובבים בכפר סחור סחור עד שאפסו כוחותינו ורבצנו אין-אונים בשלג . היחיד שלא אבד לו לחלוטין חוש התמצאותו היה חיים כהנא . לאחר מנוחה קלה וכדי להתנער מן התנומה שהחלה עוצמת בכוח את עפעפינו, קמנו והתחלנו מגששים באפלה דרכנו צפונה, והנה הזדקרה לידינו קבוצת איקליפטוסים גבוהים ( דומני שמספרם היה כשבעה ) ליד המַבוע הזעיר עֵין אַ-זבּור . חיים כהנא הבחין מיד במקום ומשם פנינו מבלי תְעות עוד במעלה המדרון לעבר חצר תל חי . בסביבת החצר שרר שקט מוות ומעטה שלג לבן עטה את הכול . חששנו פן יפגשונו ביריות ושרקנו שריקות קלות, אך איש לא ענה לעומתנו עד שניגשנו לפתח החצר ממש . כאן פגשנו אחד השומרים, העלה אש במנורת הנפט הזעירה והמפויחת והעיר את טרומפלדור . התיישבנו על ספסלים ליד השולחנות שבחדר האוכל . מהחדרים הסמוכים החלו מגיחים חברים מיושנים שניעורו לקול הרעש . השעה היתה בין שתיים לשלוש אחרי חצות . דרכנו מאַיֶלת [ השחר ] ארכה כעשר שעות ומעלה . בני תל חי סבבונו והחלו ממטירים שאלות על הנעשה והנשמע בדרום . מנותקים היו וזה כמה ימים לא קיבלו אפילו מכתבים מהדרום . שמח...
אל הספר