44 גיא רז המחריד ותהרוג גם אותך, השאלה שאני רוצה תמיד לשאול מייסדים ויוצרים היא למה לעשות את זה ? מה חשבתם לעצמכם ? למה בעצם לקפוץ ? טוב, אולי יש לי יותר משאלה אחת . משהו מרגיע שהתברר לי, בכל אופן, הוא שמול כל אחד שקופץ בעיוורון יש סוג נוסף של יזם . כזה שלא מדלג לאחור מהצוק כאילו היה מקפצה בברֵכה . כזה שלא עוצם את עיניו, סותם את אפו ומפקיר את גורלו בידי כוח הכבידה . עיניו של היזם הזה פקוחות לרווחה . הוא כבר מדד את הקפיצה . כמו מתעמל מיומן, הוא כבר בחר את נקודת הנחיתה . חשוב מכך, הוא יודע שאם לא יצליח לנחות בבטחה, אם לא יספיק לבנות את כל המטוס בזמן וכל העסק יעלה בלהבות, חייו לא ילכו לאבדון יחד עם העסק . הוא קופץ אל הבלתי נודע בידיעה שארז בקפידה את המצנח שלו ובדק אותו בשבע עיניים . אמנם אני מסתכן בכך שאעוות את המטפורה הזאת ללא הכר, אך מה שאני מנסה להגיד הוא שרוב היזמים המצליחים שפגשתי עזבו את הנוחיות של חייהם הקודמים באופן בטוח ומושכל ככל האפשר . והם עשו זאת באחת משתי דרכים : או שהם נשארו ב"עבודה האמיתית" שלהם עד שהעסק שהקימו דרש זמן רב יותר מכפי שיכלו להקדיש לו, או שהם עשו את הצעד עם ...
אל הספר