סעיד | 235 בעשיית צדק לחלשים ביותר בתוכנו ואִזכור אחדים מהישגים אלה עשוי לרמז על כיוון ההתפתחות שהותווה בתקופות שתוארו בספר : קביעת שכר המינימום בחוק שעד שנחקק היה פרוץ לגמרי . חוק זכויות החולה המבטיח את כבודו ומעמדו של כל נזקק בישראל באשר לגופו ולנפשו . החוק המורה להרוס כל מצבה המפארת פעולת טרור ( הקרוי גם “חוק ברוך גולדשטיין" ) . חוק הדיור הציבורי, שלמרות כל המכשלות שהציבו לו ממשלות הימין, יותר מ- 60 אלף 4 משפחות כבר הספיקו לקנות את בתיהן . להשלמת התמונה אציין כאן בקיצור נמרץ נקודות אחדות בדרכי הציבורית : כשנה אחרי מלחמת ששת הימים, עם הצטרפות “מפ"ם" המפלגה שלי ל"מערך" — פרשתי מהמפלגה, ומשנוכחתי כי התנועה לארץ ישראל השלמה הולכת וכובשת את הלך הרוחות בעם — יזמתי יחד עם יוסי אמיתַי הקמת תנועה חוץ-פרלמנטרית בשם “שי"ח" ( שמאל ישראלי חדש ) . לקראת 1973 קמו תנועות דומות בקמפוסים השונים . פעלתי יחד עם מאירק'ה פעיל שפרש בדיוק מהצבא, ויאיר צבן, מנהיג “מק"י" להקמת תנועה בשם “תכלת אדום" . עם האיחוד עם “מק"י" היינו לתנועת “מוקד" שרצה לכנסת ( מאירק'ה נבחר לח"כ יחיד ) . היינו לסיעה בוועד הפועל של הה...
אל הספר