28 | רן כהן מישהו פתח את החלון כדי סדק ורוח קרירה ונעימה רִעננה את האוויר בחלל המכונית . לבסוף ירדנו מהכביש לדרכי עפר מדבריות, והמכונית היטלטלה על פני מהמורות סמוך למאהלי בדווים . מפעם לפעם רדפו אחרינו כלבים כברת דרך כשהם נובחים בחמת זעם ונצמדים לצד המכונית עד שעזבנו את גבולות השטח הטריטוריאלי שלהם . כך עברנו ממאהל למאהל, ומשלטונה של עדת כלבים אחת לאחרת, והמכונית נראתה כבורחת מהם אף שברחנו ממשהו אחר לחלוטין . בהדרגה התחלתי להתרגל לנביחות הללו שנשמעו בבירור גם כשמאהלי הבדווים היו מרוחקים מאִתנו . הישיבה בחברת נוסעי המכונית הפיגה מעט את הפחד מפני הכלבים, ואף-על-פי-כן הייתי שרוי בחרדה . כשהגעתי לישראל כבר היה הפחד מפני כלבים טבוע בי, ואני נוטה לקשור זאת לאותה נסיעה לילית במדבר העיראקי . כשנסעתי בג'יפ במלחמת יום הכיפורים בראש גדוד צנחנים באזורים שבהם נטו בדווים את אוהליהם בסיני, רדפו אחרינו כלביהם בנביחות רמות שעוררו בי פחד מביך . לא יכולתי שלא להיזכר בנסיעה ההיא בילדותי . גדוד שלם של צנחנים שהיה בפיקודי ונשקי האישי שלא מש מידי, לא הצליחו לעקור אותו פחד קמאי . הנסיעה במדבר התארכה מאוד אבל ...
אל הספר