אחרית דבר 153 יש ביניהם המציגים את האושר וגורמיו באופן גלוי וישיר , כגון בסיפור הבא המובא בבבא בתרא טז ע " ב : רבי שמעון ברבי נולדה לו בת . חלשה דעתו . אמר לו אביו : רביה באה לעולם . אמר לו בר קפרא : תנחומין של הבל ניחמך אביך , דתניא ) ששנויה ברייתא ( : אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות , אלא אשרי למי שבניו זכרים , אוי לו למי שבניו נקבות ; אי אפשר לעולם בלא בסם ובלא בורסי , אשרי מי שאומנותו בוסמי , אוי למי שאומנותו בורסי . בדיונים בסיפורים כגון זה ודומיו לא נזקקתי לניתוח ספרותי לשם חשיפת המימד הרעיוני והסתפקתי בהבהרת ההקשר שלהם והמושגים הכלולים בהם , ובהערות ביוגרפיות . סוג אחר של מקורות מציג סיפורים וקטעי שיח שהיחס לאושר אינו עומד במרכזם ובכל זאת יש לו בהם ביטוי נרחב . כדוגמאות לסוג זה אזכיר את רומן האהבה של רבי עקיבא ואשתו בנדרים נ ע " א ובכתובות סב ע " ב - סג ע " א , ואת עלילת הפרידה המדומה של בני הזוג חשוכי הילדים מצידן בשיר השירים רבה א ל . בדיונים על סיפורים אלה ודומיהם ניסיתי לחשוף את תפיסת האושר המובעת בהם , מתוך עיון במבנה , בהתפתחות הפנימית ובלשון ומתוך אפיון דמויות הגיבורים...
אל הספר