פרק ו - הנאות החושים ואושר 109 התחושות ופעולתם אינה ניכרת בגוף . המהרש " א ביקש להסביר זאת ולייחד את השפעתו של חוש הריח , וכתב : " ונראה לפרש שחוש הריח הוא קרוב יותר לרוחני מכל שאר הד ' חושים , והיינו נשמה דקאמר ) כלומר שהאמורא אמר ( דחוש הריח בא ע " י נשימת הרוח שמחוץ לגוף לתוך הגוף מקום שהנשמה נהנה ממנו ולא הגוף " . הוא תלה את פירושו בקרבה הסמנטית בין המלים ' ריח ' ו ' רוח ' ובין המלים ' נשימה ' ו ' נשמה ' . מכל מקום , בין אם ההרחה יש בה משום רוחניות ומכאן הנאתה ובין אם לאו , אין חולק על כך שריח טוב גורם להרגשה נעימה . גם ההלכה מציגה את הריח הטוב כגורם אושר בכך שהיא מציינת אותו כדבר שיש לברך עליו ) ברכות מג ע " ב ( : " שנו רבותינו : הביאו לפניו שמן והדס , בית שמאי אומרים : מברך על השמן ואחר כך מברך על ההדס ; ובית הלל אומרים : מברך על ההדס ואחר כך מברך על השמן . אמר רבן גמליאל : אני אכריע . שמן - זכינו לריחו וזכינו לסיכתו , הדס - לריחו זכינו , לסיכתו לא זכינו . " בהקשר זה מובאים בגמרא דברי רבי יוחנן " הלכה כדברי המכריע " היינו , רבן גמליאל , ובצמוד אליהם הסיפור הבא : 126 הביאו לפניו ש...
אל הספר