1. ראייה

102 שולמית ולר מפסוק אחר ) שמות טז לא ( למדנו שטעמו היה כצפיחית בדבש , כלומר 108 ישבו את הסתירה . אחד מהםשהיה טעים למאכל . רבי אמי ורבי אסי אמר : " אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו ", ואחד מהם אמר : " אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל " . רב 109 הרחיב את ההבחנה בין זה שרואה ואוכל לזה שאינו רואה ואוכליוסף 110 תרומתו של רביוקבע : " מכאן רמז לסומין שאוכלין ואין שבעין " . 112 מפסוק 111 לדיון הייתה ציטוט לימוד מרחיק לכת של ריש לקישזירא בקהלת : " טוב מראה עינים באשה יותר מגופו של מעשה , שנאמר ' טוב מראה עינים מהלך נפש ' ) קהלת ו ט ( " . המשותף לאמרות ודרשות אלה הוא התפיסה שראיה היא תנאי הכרחי להנאה , ולא עוד אלא שלגבי דברים מסויימים גדולה ההנאה בראייתם מההנאה בעשייתם . הראייה קשורה גם להנאה אסתטית , ובעניין זה נאמר בברכות נז ע " ב : " שלשה מרחיבין דעתו של אדם , אלו הן : דירה נאה , ואשה נאה , וכלים נאים " . במילון אבן שושן מיוחסות לביטוי " הרחבת דעת " שתי משמעויות חלופיות ושתיהן חיוביות : המשמעות האחת קשורה לשכל ולהגיון , ולפיה אדם שדעתו רחבה ' הוא בעל שכל ובינה ' )...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

עמותת הילל בן חיים