חיה לב איל ילידת 1944, קיבוץ יגור

44 אחר חום ואהבה . הבית של גולדה היה בית פוריטני, לא הייתה בו צנצנת פרחים, שום חפץ חן, רק מיטה, לא היו ממתקים או משחקים . יום אחד גולדה חזרה מחופש, ורציתי כל כך לעשות לה הפתעה . קטפתי פרחים וקשרתי אותם לוילון, מאוגדים יחד לקישוט . גולדה חזרה הביתה ואני חטפתי על הראש . . . רסיסים של זכרונות, סיטואציות שמבזיקות לרגע וכל אלה נטווים יחד למה שנותר מתקופת הילדות . יש לי זיכרון מתקופת גן הילדים, אנחנו נוסעים במשאיות להתרחץ בבריכת האגירה . הורים נכנסים עם ילדיהם ואני נכנסת לבד, תמיד לבד . מדי פעם, בקיץ, אחרי שניקו את שדה הבוטנים, תלו מודעה בחדר האוכל של הקיבוץ שאפשר לצאת לשדה ולאסוף בוטנים . כולם הגיעו, משפחות עם ילדים עם שקים ענקיים, כולם מילאו בחדווה את שקיהם ורק גולדה ואני עם שקית גרביים קטנה, כי גולדה אמרה שאני צריכה ללמוד להסתפק במועט . בילדותי המוקדמת חיפשתי ומצאתי לה תחליפים, מין הישרדות כזו של ילדה שזקוקה לחום ומשפחה . בחינוך המשותף היה לי טוב, מצאתי נחמה בין הילדים, בית הילדים נתן לי מסגרת ושייכות והיה לי מזל שתמיד היו לי מטפלות שנתנו לי את החום שהייתי צריכה כל כך . יש לי אוסף של זכרו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד