קמץ אָ

278 גבו אותיות מרובעות אלו, שזה עתה הסגירו בידי את קסמן וסודותיהן, ביֵצר של בלש שאינו נלאה, פענחתי כל כתובת, כל מילה, כל שרבוט, אחרי כמה חודשים קראתי מהר, מהר מאוד, בלעתי את כל הספרים שהיו בגן, פעם, פעמיים ושלוש . הגננת החלה מביאה בשבילי ספרים מספריית בית הספר, בתחילה הספרים הקלים, המנוקדים, ולאט-לאט גם את הקשים יותר, חסרי הניקוד, ספרים עבים יותר ורציניים יותר, שאת רובם לא הבנתי, הקריאה הפכה לי לרעב, לצימאון אדיר, לתאוות נפש . פעם אחת ביקשתי מהגננת ספר והיא אמרה לי : "די מספיק, אתה קורא יותר מדי" . "אבל אני מוכרח לקרוא", אמרתי לה . "אסור לקרוא ספרים שלא מבינים", אמרה . "אבל אני נורא רוצה, משתגע לקרוא", אמרתי לה . "אז תקרא עיתונים" . ככה התחלתי קורא עיתונים . אחרי שנים, כשהייתי נער, בלעתי ספרים בתיאבון כביר, המורה לא שבעה נחת מקריאתי המהירה, היא חששה שאיני מעכל את הדברים שאני קורא, ספרי הנעורים שקראו חבריי החלו לשעממני, הרגשתי שאני יוצא מתוך עולם אחד ועובר לעולם אחר, בעולם החדש היו ספרים חדשים, ספרים קודרים, אכזריים, קשים מאוד להבנה, המורה לא השלימה עם זה : "הספרים האלה אינם בשבילך", הי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד