הבן האובד

258 זה עלית אליי" . עברנו על הדפים שהבאתי, הראיתי לו מה בחרתי ממה שאבא כתב והשאיר, ומה שבחרתי אני ממה שכתבו עליו אחרים . אני זוכר שהבאתי רשימה קצרה של 'ציונים לזכרו' . תאריכי חייו החשובים, עלייתו המאוחרת לארץ, ומותו המוקדם . ניסיתי גם את כוחי הדל בהכנת רשימה ביבליוגרפית חובבנית, שריכזתי בה את כל פרסומיו . פירטתי את כל הספרים שתרגם בשביל אחרים, את רשימות ההווי הנפלאות שלו מהעיתון המקומי של המשק, וכמה מדבריו שנדפסו בעיתון 'דבר' . סיפרתי לעורך שהוא בעצם חמק כל חייו מהכתיבה, אבל היא רדפה אותו . סיפרתי לו מה ששמעתי מאמא, איך ניסו גדולי מפא"י לגייסו לעבודה ב'דבר', ואיך הוא משך אותם בלי סוף . איך התחמק מהם, נמלט מהעול המאיים שהציעו לו, ולבסוף ויתר על כל ההצעות . אמא אמרה שהוא אהב את העבודה בכרמים יותר מהכול ואני אמרתי לעורך שאינני יודע אם באמת אהב את עבודת האדמה יותר מכול, או אוליי שנא את הכתיבה יותר מכול, משום שראה בה מין התמשכות של הגלות, שבה ראה את הגרוע מכול . דבר אחד אני יודע בבירור, הוא נועד לחיים אחרים, חיים של אינטלקטואל, חיים של עשיית ספרים וכתיבה שאינה פוסקת . ישבנו במערכת העיתון כמ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד