219 במיוחד, אינו קוצני במיוחד, אינו מבוצר במיוחד . ובכל זאת, ה'חמישים גרמיות' חשות בתוכו בטוחות ומשוחררות לגמרי . אני יושב וחושב : האם אלה הן אותן העלוויות של אשתקד ? אותו זוג ממש ? מהו אם כך, אורך חייהן של הקטנטנות הללו ? ואם לא הן, אזי מי הן אלה ? בנים ? בני בנים ? נינים ? שהרי דבקותן ב'אפס נקודה שלוש מאות וחמישים' הדונם שאני יושב עליהם, עוד אפילו לפני הפרצלציה, ועוד לפני שיוך הדירות, היא יחידאית ! ומה הן אוכלות שם כל היום ? יתושים ? כנימות ? חיות זעירות, שאני אינני מסוגל להבחין בהן ? לפני כמה ימים הקרינו בטלוויזיה סרט טבע יפה על ציפורי הנוד הגדולות : השקנאים, העגורים, החסידות . ואני ישבתי מול המכשיר המיושן שלי, שאפילו גנב שטעה ונכנס לביתנו נגעל ממנה ולא גנבהּ, ואמרתי לעצמי, שהרי הקריינים שבצד השני אף פעם לא שומעים : תעזבו את הנודדות הגדולות פעם אחת ! תנו לנו סרט טבע מכושף על ה'חמישים-גרמיות' הנודדות ! זה יכול להיות סרט מדהים : איך הן נאספות בלילה אחד, מתלהקות, אלפים-אלפים של קטנטנות כאלה, ויוצאות לטיסה נמוכה של כמה אלפי קילומטרים . מבלי לסטות, מבלי להתעייף, מבלי להתחרט ולשוב לאחור ....
אל הספר