206 מכוון הותירו על שולחן המשחק מבחר עשיר של קוביות שש- בש שנהביות . אנחנו לא חשנו במלכודת, והם חסמו את דרכנו, הפליאו בנו מכותיהם, קיבלו בחזרה את כל הקוביות ש'פילחנו' מהם, ולחמדנות הילדותית שלנו הושם קץ מכאיב . אני זוכר את שדרת הרימונים, שלאורכה הייתי משכים בלילות הקיץ ל'הרבעות' הצאן . גרתי אז בחורבת מחנה הנח"ל הישן, בתוככי חורשת האיקליפטוסים, בין משאבות הביוב לחלקת הניסיונות הגוססת-תדיר של עצי הפרי הסובטרופיים . לאורך שדרת הרימונים הוצבו הצריפונים הזעירים של ילדי קבוצת 'עופר', בטרם לכתם לצבא . הדרך ההיא, שבעבר הובילה לגבעת חיים, כפר חוגלה, והכביש הראשי, ננטשה מזמן . אבל בחול שבשוליה מצאתי מציאות נאות בימי החורף האחרונים וביניהם סמל צנוע ופגוע של שכבת 'בני מצדה' של השומר הצעיר . מבול של זיכרונות מערבי התנועה נחת עליי כשגחנתי להרים את החבצלת הצופית העטורה מתכת זולה דמוית כסף . כמה גאים היינו בסמלים הללו, הראשונים שזכינו לענוד בחיינו הצעירים . עוד מעט יקום תחת השכונה אתר בנייה שוקק, הומה ומזהם, ומי יזכור את עברה ? מי יזכור את מגרש הכדורעף הראשון של הקיבוץ ? מי יזכור את השישייה 'הבולגרית'...
אל הספר