176 החזרה אל קו-האש במובלעת הסורית הייתה פתאומית והותירה דברים רבים לא פתורים ולא גמורים . בכל הדרך הארוכה מהבית אל תלי הבזלת הגבוהים, הטרידה אותי המחשבה שלא נהגתי עם התינוקת כשורה . פחות מדי חיבוקים, פחות מדי נישוקים . אבל לי היה צורך גדול להפיג את המתיחות שהצטברה בתוכי במילים, בשורות קצרות, בכתיבה על נייר . 177 והיא לא ידעה אז אפילו מילה אחת קטנה . השירות הממושך שלאחר הקרבות התארך והתמשך חודשים רבים ללא קץ . קשה היה לאחות את הקרעים והחופשות הקצרות מדי לא תמיד סייעו . התינוקת שלנו גדלה מעט בינתיים, אבל אני נשארתי מרוחק . 'ילדת המלחמה' תבעה את שלה ומבלי שנרגיש נוצרו בינינו מחיצות . אמנם דקיקות, אך לא כל כך שבירות . מסביבי ראיתי חברים, שגורלם לא שפר כגורלי . אחדים חזרו שלא כתמול שלשום . אחדים חזרו לאחר פציעה ממושכת ואחדים לא שבו כלל . לרבים היה קשה לגשר על פני התהום שנכרתה לפניהם לפתע . הרגשת הנבגדות הקשה פקדה לראשונה חיילים ואנשי מילואים רבים . הרוגז והתסכול הכו שורשים . הגלים הראשונים של תנועות המחאה התפרצו . לפעמים הייתי מוצא גם את עצמי כועס וממורמר, מבלי דעת, על 'ילדת המלחמה שלנו' ....
אל הספר