ההדפס האחרון

146 ממגורשי פורטוגל, השבתי לו, הדוד שלו, אהרון צבי פרופס היה עסקן חשוב בעיריית תל אביב, יוזם יריד 'הגמל המעופף', יש רחוב על שמו בתל אביב, וכיוצא באלה . אמנם היה יליד פולין, אבל הגיע ארצה כילד רך, הצטרף לתנועת 'השומר הצעיר', העריץ את יוחנן סימון הצייר מגן שמואל ואת הצייר המקסיקאי הגדול דייגו ריברה . ורטהיים נזכר לפתע שיש בידו גם הדפס צבעוני מרהיב משל יוחנן סימון . הוא ידע שלא אתאפק, ואמנם רכשתי גם אותו, באיזה התקף בולמוסי, מבלי לבדוק אפילו האם הוא ממוספר וחתום כנדרש . עצם המחשבה על שני ציירים אלה, אהובי נעוריי, התלויים אצלי על הקיר, בחדר הגדול, הסבה לי עונג . אבל ורטהיים סוחר התמונות עלה ארצה מברית המועצות רק בראשית שנות השבעים, ומה הוא כבר יכול לדעת על משה פרופס ? מה הוא יודע על תנועת 'אופקים חדשים' ? מה הוא יודע על 'המופשט הלירי' של שנות החמישים ? מה הוא יודע על 'קבוצת העשרה' שפרופס היה חבר בה ? מה הוא יודע על שלושים שנות הוראת ציור מבורכת ב'מכון אבני' ? מה הוא יודע על הדמויות הססגוניות של שמעון צבר וצבי תדמור, של אורי רייזמן ואיצ'ה ממבוש ? הרי רק בדרך מקרה הגיעו ההדפסים לידיו . מה הו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד