60 ובדיוק כשקראתי את שירו המשכר של אברהם בן יצחק, 'ההרים שחוברו מסביב לעירי', הגיע קצין חדש ממפקדת הפלוגה לערוך היכרות עם העמדה, עם הגזרה ועם הכיתה שישבה שם . הוא עלה אל הגג, ובמקום ברכת שלום פשוט התכופף לראות מה אני קורא . באיזה ספר אני כל כך שקוע . הוא התיישב לידי, והתחלנו לדבר על הספר ועל שירה . עשינו הכרה, הוא היה חסון, יפה ומושך לשיחה . היה לו מראה קצת מגושם וניכר בו שהיה חזק מאוד, אבל נפש רכה הייתה לו, מסתבר, נפש של משורר . איש משנינו לא שיער אז, שבחלוף תשע שנים הוא ייהרג בקרב על כיבוש ירושלים . איש משנינו לא שיער אז, ששמו יתפרסם כאחד מאלה שבהקרבתם ובאומץ לבם הכריעו את גורל המלחמה על העיר . הוא הראה לי את שני הכרכים של 'ימי צקלג' שהביא אתו בג'יפ . אחרי שנסע התקשר אליי בטלפון ממפקדת הפלוגה . "שמע, אקרא לך משהו יפה מיזהר" . ודרך הטלפון, בקו העירוני של ירושלים, קרא באוזניי דפים נהדרים מ'ימי צקלג' . הוא האריך בקריאתו, עד שהתערבה המרכזנית בצרות-מוחין צבאית אופיינית . "מה זה, שיחה בתפקיד ? " "כן ! " צעק ידידי בטלפון, "כן, בתפקיד חשוב מאוד" . הדבקתי את השפופרת לאוזני . לא שבעתי מלשמוע א...
אל הספר