תְּרֵי פְּסָחִין דְּלָא מִשְׁתַּכְּחִין

52 מזיע ונרגש, חיים קנטור הזכור לטוב, ניצב באמצע הבמה וקרא בקול : חברים, חיפה נכבשה, חיפה שוחררה, חיפה בידנו ! כמו פצצה שהוטלה אל הקהל הייתה הודעתו של חיים קנטור . כל המתח והחרדה של הימים האחרונים התפוגגו באחת . הקהל קם על רגליו, ומי שלא שמע, שאל : מה מה ? מה הוא אמר ? וחיים קנטור הסמוק חזר שוב, ספק בחיוך ספק בדמע, על הודעתו . חברים, חיפה שוחררה ! מחיאות כפיים, צעקות שמחה ושירה אדירה פרצו עם הישמע הבשורה . לזמן קצר התהפך הכול ונדמה היה שאוליי הדברים עוד יסתיימו בטוב . המדינה תוכרז בקרוב, המגויסים ישובו לבתיהם, הכפר קקון, קן המרצחים המאיים, ייהרס עד היסוד, ו-אנו באנו ארצה, לבנות ולהיבנות בה ! וכבר רוקדים במעגלים, ותופי הפח המאולתרים, פחי הזיתים הריקים, משמיעים קולם, מפוחיות הפה נשלפות, והשמחה - שוב לא ראיתי כמוה מאז אצלנו - פרצה החוצה, אל הלילה השרבי, המדיף ניחוחות של הפרדסים הפורחים . פסח תש"ח, 1948 , תערובת מופלאה של ניחוח הדרים ושמן רובים אנגליים, לא יישכח ממני לעולם ודמותו של המבשר הג'ינג'י, חיים קנטור המאושר, שלבש לרגע את דמותו של המשיח, של המושיע, נחרתה לתמיד בזיכרוני, זיכרונו הרו...  אל הספר