39 אותן אל הפינות, כמו עדת תרנגולות מבוהלת המוּבלת אל הסוגרים לפני ההזרקות, נשמטו הסנטים המפלילים מכיסיהן . זה נשמע מופרך ? לא מתקבל על הדעת ? אי אי, אילו הייתם יודעים באמת אילו הילולות נערכו בסוף שנות השישים בחשכת הלולים, הייתם משתבצים על המקום . מילא המתנדבות, אני חושב לפעמים, מילא כיסיהן המצלצלים בסנטים האבודים, אבל איך יכלו הבחורים הנטפלים לעשות כל אלה תחת מסך הסירחון הנורא של לשלשת העופות ? עד היום אני נחרד רק מזיכרון אדי האוּרֵיאה והשִׁתנן והאמוניאק המוּגזים שהשניקוני והעלו דמעות צורבות בעיניי . מילא הג'ינסים המקוצצים של המתנדבות וכיסיהן המשתלשלים כמו במכנסי הקיצרונים של הפלמ"חניקים שמלפני דורותיים, מילא הצחקוקים שלהן, שבחורינו המצוינים אף פעם לא ידעו אם אלה צחקוקים של כן או לא, אבל איך אפשר היה לנהל מרדפים רומנטיים, כאלה או אחרים, בתוך ערפל עוין של גזרי נוצות מתעופפים וזרנוקי אבק ? האם עד כדי כך השתנו אמות המידה שלנו לפרשיות אהבהבים מפוקפקות ? סיפורם של הסנטים הנשכחים מתמיהני ממש . או, למשל, המטבע המשחיר שמצאתי אתמול, בפרדס המשונטע שלנו, של תאגיד הפרדסים שלנו למען הדיוק, בשולי ח...
אל הספר