25 הנסיעה אל בית האריזה של הפרדס, שעמדה בו איזו חמימות נעימה . אני זוכר את לגימת הקפה של אבא עם הסנדלרים, בסנדלרייה הקטנה והצפופה . בכל מקום התפלאו החברים על מעיל הגשם החדש, משמשו אותו, גוללו אותו וסיפרו בשבחו . פליטת העודפים של הצבא הבריטי הייתה מורגשת בכל פינה . גם אלינו, הילדים, הגיעו עודפי הצבא הבריטי . תפרו לנו מאריג הצמר הגס של מדי החורף הבריטיים, מכנסיים חמים 26 וחולצות חמות . הוי, כמה סבלנו מהאריג הגס והדוקרני ! כאילו לא היה די ב'שרקיות' הנוראות של חנוכה, שהיו מייבשות את עור רגלנו עד שהתבקע . כאילו לא היה די בבקבוקי הגליצרין שנשפכו על הבקיעים . בגדי הצמר החדשים, שנתפרו במיוחד בשבילנו, גרמו לנו הילדים, לשפשפות עור כל כך מכאיבות עד שקיללנו את הצבא האנגלי, ואת מדי הצמר שמכר לקיבוצים, ואת התופרות המסורות, קללות מעליבות ומרושעות . וכך גם אירעה תקלה באחת מהובלות הערב . צירי העגלה נשברו לפתע, הגלגלים התפזרו בבוץ, והסוסים קרסו במדמנה . אני זוכר את הערב ההוא על כל פרטיו . צריבת הזיכרון המכבידה באמת מכאיבה לפעמים . איך נאבק אבא להציל את העגלה ולאסוף את הגלגלים ולהחזיר את הסוסים שלמים אל ...
אל הספר