ג. חזקה תְּקֵפָה גם ביוחסין

772ס י פ ו ר י פ ר ק ד לסוגיהההקשר 154 המשנה דנה בנאמנות אדם להעיד על ייחוסה של אשתו ובניו . במשנה מובאים שני מקרים המבארים כי אין הבעל המעיד על אשתו צריך להביא 155 ראיה שהבנים אשר עמה הינם בניה . המקרה האחד עוסק "במי שיצא הוא ואשתו למדינת הים ובא הוא ואשתו ובניו ואמר אשה שיצאת עמו למדינת ואלו בניה אין צריך להביא ראיה לא על האשה ולא על הים הרי היא זו 156 הבנים" . המקרה השני "אשה נשאתי במדינת הים הרי , עוסק בטענת הגבר היא זו ואלו בניה מביא ראיה על האשה ואין צריך להביא ראיה על הבנים" . שבהם נטען כי "אין צריך להביא ראיה , על שני המקרים המובאים במשנה 157 בע רבה בר רב הונא כי הם עוסקים בילדים "הכרוכים קו, על הבנים" אחר 158 שהיא בחזקתכמיאשהאת הלראותהאשה", ומסיבה זו יש אימם . במהותה של 'חזקה' זו חלוקים ריש לקיש ורבי יוחנן ; ריש לקיש סובר כי ילדים "הכרוכים אחר האשה" הינם בחזקת בני האשה לעניין אכילת "קדשי 159 גבול", עניין יוחסין, ואילו רבי יוחנן סובר כי "כרוכים" נחשבים אבל לא ל כילדי האשה גם לעניין יוחסין . המצטט את, עמדתו של רבי יוחנן נלמדת מדבריו של רבי חיא בר אבא 160 , רבי יוחנן בקביעתו כי "...  אל הספר